שטיינמץ עמינח: “הראש היהודי ממציא לנו פטנטים לתכנון מס”

משרדים בחברת הייטק
משרדים בחברת הייטק

פסק דין שניתן שבוע שעבר והתפרסם בדה מרקר, עסק במקרה הבא: בשנת 2010, טל שוחט היה עובד הייטק בכיר שקיבל מניות בחברה שלו. המניות הוקצו לטל לפי סעיף 102 לפקודת המיסים, אשר מאפשר לעובדים לשלם מס רווחי הון על קבלת המניות, במקום מס “רגיל” על שכר עבודה שולי (בשפה המקצועית, לפי שטיינמץ עמינח, שוחט ביקש לשלם מס הוני ולא פירותי). החברה פנתה לרשות המיסים כנדרש בחוק, לשם קבלת אישור על ההקצאה של המניות.

כשנתיים לאחר מכן (בשנת 2012), קיבל טל כ-12 מליון שקלים כדיבידנד על המניות שלו: רשות המיסים סברה כי שוחט צריך לשלם מס פירותי, בטענה שמדובר בזכות לקבלת כספים מהחברה, וכי התשלום הוא בעצם תחליף לבונוס שנתי, ואילו שוחט טען כי הוא זכאי לשלם מס רווחי הון רגיל, שהרי מדובר בתשלום אותנטי וחד פעמי, וממילא רשות המיסים אישרה זאת ב-2010. רשות המיסים טענה מצידה כי האישור שניתן בעת הקצאת המניות הוא אישור פורמאלי על הגשת הבקשה, ולא אישור על כך שמדובר בהקצאת כספים הונית.

בית המשפט המחוזי קיבל את טענת שוחט: מה שנקבע הוא שהמניות (מדובר במניות המקנות זכות לחלוקת רווחים בלבד, לא זכויות הצבעה בחברה וכדומה) אשר חולקו לפי סעיף 102 לפקודה חולקו כדין, ועל רשות המיסים הייתה מוטלת חובה לבדוק בדיקה מלאה של החלוקה בתוך 90 יום, ולא “להיזכר” רק בעת חלוקת הדיבידנד. המשמעות היא שרשות המיסים תצטרך מעתה לשנס מותניים, ולבדוק כל חלוקה של מניות ואופציות בזמן אמת, אם ברצונה לערער על אותה חלוקה.

לפי שטיינמץ עמינח, יש לציין כי הכותרות בסיקור התקשורתי של המקרה היו לרוב בסגנון של “נצחון לחברות ההייטק”, אולם לא מדובר דווקא בניצחון לחברות ההייטק, אלא בחברות המחלקות דיבידנדים ואופציות באופן כללי (אם כי, חלוקה שכזאת מאפיינת בעיקר את העובדים בענף ההייטק). עוד יש לציין כי המניות המוקצות לפי סעיף 102 אינן מוכרות כהוצאה לחברה, ולכן אמנם חברות יכולות לחסוך לעצמן מס משמעותי כאשר הן מעוניינות לחלק סכומים (נטו) לעובדים שלהם, אולם הן אינן יכולות לנכות את חלוקת הכספים, ולכן במצטבר מדובר בחיסכון של 5% לערך על חלוקת כספים, סכום שהוא משמעותי לעובדים בעיקר, אך פחות לחברות עצמן.

היה הראשון להגיב

השאירו תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם


*